שבועיים מאז שפרצה המלחמה בעזה, ששלחה את כל העצמאיים לבונקר. ייתכן שכבר התחלתם לפעול, או שכבר ראיתם כאלו שהתחילו לפעול וחזרו לשווק במרץ.
הפוסט הזה מיועד לבעלי עסקים כמוני: כאלו שעדיין לא מיומנים בלהגיב לסביבה מהר ולנצל הזדמנויות. כאלו שמתקשים להסתגל לשינויים (וזה בסדר), שהתעוררו ב-7.10 למציאות חדשה עם יותר מדי זמן בית ופחות מדי זמן עבודה.
כאלו שמבינים שזה בסדר לקחת את הדברים לאט, להוריד טיפה רגל מהגז ולהתקדם צעד אחרי צעד, גם במחיר של אובדן הכנסה.
כאלו שמבינים שמיינדסט של 'להיות או לחדול' שמאפיין את היועצים והמנטורים למיניהם שכבר התחילו לשווק סדנאות חירום לעסקים, לא עושה להם טוב.
לקחתי שש קלישאות מלחמה, והכנסתי אותם לקונוטציה עסקית שאני מקווה שתעזור לכם (וגם לי) להתמודד עם המצב בדרך ובקצב שלכם, בלי לעשות צעדים דרסטיים בעסק.
מוכנים? הנה זה בא
1. שקט, יורים
הימים הראשונים ללחימה הם תמיד בסימן הקפאת עבודה: קמפיינים נעצרו, השיווק הופסק, תכניות עסקיות נגנזו.
זה כמובן טבעי. כי למי יש ראש לעבוד עכשיו, שלא לומר למכור או לקנות מוצרים.
אבל ככל שצועדים קדימה ונכנסים לשגרת לחימה, אפשר וצריך לחזור גם לשגרת העבודה שלנו.
קחו את התקשורת לדוגמה: אם השבוע הראשון היה שידור רציף במתכונת של מרתון אסונות, אז לאט לאט אנחנו רואים חזרה לברייק הפרסומות, לאייטמים 'רכים' ולתכניות הרגילות מרצועת השידור, שאולי התאימו את תמהיל התוכן שלהן אבל חזרו לעבוד.
גם בגזרת העסקים – אפשר וצריך לחזור לעבוד. ברגישות, בזהירות, ועם ההתאמות הנדרשות – תוכלו לחזור להניע את העסק ולשבור את השקט, לאט לאט.
2. זה לא הזמן לחפש אשמים
לא משנה אם אתם מסכימים עם המשפט הזה או שונאים אותו – בכל הקשור העסק שלכם זה פשוט לא נכון.
חיפוש אשמים יכול להתבטא בתקופה הזו בשני אופנים:
- התקרבנות: גם אם אתם לא טיפוס מתקרבן בדרך כלל, קל לצלול למחשבות של 'אכלו לי שתו לי' שעלולות לבוא לידי ביטוי בחוסר עשייה טוטאלי.
כמה שיותר מהר שנבין שיש דברים גדולים מאיתנו ושאין לנו שליטה עליהם – ככה נוכל להתקדם עם העשייה ולשמור על העסק. - ביקורת עצמית: עברנו פה חתיכת אירוע, שעל כל אחד משפיע באופן אישי אחרת. ברור שקצב העבודה יורד. ייתכן שאפילו נעצר לגמרי. זה הזמן לגייס את כל החמלה עצמית שיש כלפי עצמכם (שימו לב – חמלה עצמית, לא רחמים עצמיים) ולהבין שזה בסדר, גם אם בכל גלילה אתם רואים קולגות שכבר רצים בפול גז עם עסק מותאם למצב מלחמה.
ברמה הפרקטית: חשבו לטווח הקצר. הגדירו משימה אחת – שתיים ביום שתבצעו אותה.
זה יכול להיות פוסט, סטורי, שיחות עם לקוחות, פולו-אפ ללקוחות פוטנציאליים ששוחחתם איתם לפני וכו'.
במיוחד עכשיו – הצלחות קטנות הם סופר חשובות להתנעה מחדש של העסק
שיר מתבקש או מה?
3. כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות
לא צריך להיות דוקטור למדעי המוח כדי לדעת שכשרמת הלחץ והחרדה עולות, רמת היצירתיות יורדת.
גם אם אתם מיובשים לחלוטין מרעיונות לפיתוח העסק בשבועות האחרונים – זה לא אומר שאין מה לעשות.
נצלו את הזמן שהמוח לא בשיאו לטובת משימות טכניות שדחיתם יותר מדי זמן: ניקוי תיבת המייל והוואטסאפ, עדכון פורטפוליו והמלצות לקוחות באתר, עדכון דף הבית באתר, סידור תיקיות במחשב, טיפול באוטומציות ועוד.
יכול מאוד להיות שמה שתמצאו בזמן העבודה הטכנית (תכניות מגירה, פרויקטים שנגנזו וכו'), הוא זה שידליק את הניצוץ הקריאייטיבי ויגרום למוזות שלכם להפסיק לשתוק, גם אם לא באופן מיידי.
4. היכנסו למרחב המוגן
אם יש משהו שהבנתי מהשנה הראשונה שלי כעצמאי, זה שיש עבודה בכל מקום.
זה נכון שבימים כהרגלם, 'להישאר באזור הנוחות' זה לא מה שעסק שרוצה לצמוח צריך לעשות. אבל בימים שבהם אי הוודאות גדולה מכל דבר אחר, אני מאמין שדווקא יש לזה יתרון.
כל עסק עובר אבולוציה, וכולנו קצת כלבויניקים: לכל אחד ואחת מאיתנו יש דברים שהוא יודע לעשות והוא לא עושה בשגרה, או שעשה בעבר וקיבל החלטה שזה כבר לא בשבילו.
כעת, זו לא בושה לקחת צעד אחורה, למתוח את הגבולות שהגדרתם לעצמכם ולהשהות את הצמיחה לכמה שבועות.
למשל:
יועצים או מטפלים שמוכרים סדנאות או קורסים, יכולים לחזור למכור פגישות אחד על אחד.
קופירייטרים שקיבלו החלטה לעזוב בהדרגה את עולם הסושיאל (היוש 🙋♂️) יכולים לחזור לנהל עמודים.
קמפיינרים שמקבלים לקוחות עם תקציב פרסום מינימלי של 10,000 ש"ח – יכולים לחזור לעבוד עם עסקים קטנים עם תקציב נמוך יותר.
זה בסדר 'ללכת על בטוח'. לא כולם יכולים לעשות טרנספורמציות מהירות ולהמציא את עצמם מחדש.
5. להפוך את המשבר להזדמנות
ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם (תסלחו לי שאני לא זוכר מתי בדיוק) "אף פעם אל תבזבז משבר טוב".
את המשפט הזה שמעתי בפעם ראשונה בקורונה על 'הבהלה לדיגיטל' של עסקים שעד לאותו הרגע התנהלו בעולם הישן.
להפוך את המשבר להזדמנות זו קלישאה בפני עצמה גם בלי קשר למלחמה. אני כאן כדי להגיד שכדי לזהות הזדמנויות, צריך לעשות פעולות: להצטרף לפעילות התנדבותית או הסברתית (שמתאימה לכם), לקבוע פגישות קפה/בירה עם קולגה, לדבר עם הלקוחות שלכם ולראות מה הם צריכים, לכתוב ולשתף ברשת מה עובר עליכם (לאו דווקא בקטע שיווקי) – כל אלו יכולים לעזור לכם למצוא את ההזדמנות הבאה.
אישית מה שלי עזר בתקופה הזו הוא להמשיך עבודה כרגיל על פרויקטים קודמים שהתחלתי עוד לפני שהתחיל כל הבלגאן. כל דקת עבודה שהייתה לי הוקדשה לזה. אני רוצה להאמין שהלקוחות ראו והעריכו את זה, ושזה יוביל לעוד עבודה בהמשך.
6. עם ישראל חי
אין כמו לסיים עם הקלישאה הכי קלישאתית (ובעיניי קצת בלתי, אבל ניחא :-))
החיים של הלקוחות שלכם לא נעצרו. הם אמנם הורידו קצב, אבל לא נעצרו.
כולנו עדיין צריכים להסתפר, לקנות בגדים, לעשות לק ג'ל, לתרגל יוגה ופילאטיס, להוריד במשקל, למצוא זוגיות, לעבוד על עצמנו, לטפל בתשתיות של העסק, לעצב את הבית, לדאוג לילדים לשיעורים פרטיים והרשימה עוד ארוכה.
אם למוצר/שירות שלכם היה ביקוש לפני המלחמה, מוסט לייקלי שיהיה לו ביקוש גם עכשיו.
מהזווית השיווקית – יכול להיות שדווקא עכשיו הלקוחות ישמחו לצרוך את התוכן שלכם, ולו רק לכמה רגעים של אתנחתא למוח.
לסיכום
כתבתי את הפוסט הזה אחרי ששמעתי אינספור קולות ברשת שצריך להפעיל 'מערך חירום' על העסק, לעשות פעולות דרסטיות ומה לא.
עם כל הכבוד לאמביציה והדרייב, אני באמת חושב שכל אחד חווה את התקופה הזו אחרת.
הקונוטציות האלו הן פרשנויות שלי בלבד. עדיין לא יישמתי אף אחת מהן. הן לא בהכרח הולכות יחד, יכול להיות שאפילו סותרות אחת את השנייה. אבל אם הצלחתי לפרוש מולכם את כל האפשרויות ולעשות לכם סדר בראש – הרווחנו כולנו.
בהצלחה, ושמרו על שפיות – זה הכי חשוב 🙂
