אנחנו חברים בקהילות שבהן נראה שכולם עסוקים בעשייה כל הזמן, מדלגים בין פוסטים, ציוצים ופודקאסטים של חדי קרן וחולמים בלילה על הרגע שבו גם אנחנו נוכל לנווט את הקריירה שלנו לאן ומתי שרק נרצה.
מתי זה כבר יקרה?
את הפוסט הזה כתבתי לפני יותר משלוש שנים עבור הבלוג המקצועי של ג'ולט – בית הספר של העולם החדש שבו הייתי סטודנט.
הרבה קרה מאז: קים נפרדה מקנייה, טום בריידי פרש בגיל 43 ואז חזר בו, אני גדלתי והתפתחתי וג'ולט עשו פיבוט מוצלח ללימוד מקצועות ההייטק.
לא מזמן, בשעה שהייתי מוטרד (כרגיל) בתהיות של פרילנסר בואכה בעל עסק, חיפשתי לחזור למה שכתבתי אז – כפרילנסר טרי.
גם היום, כשאני קורא את כל מה שכתבתי לעצמי בתחילת הדרך, אני מבין שזה עדיין רלוונטי גם שלוש שנים בתוך המסע הזה. לכן החלטתי להעלות את זה גם לבלוג שלי ולתת שבעה טיפים מעולים לכל מי שחושב על מעבר משכירות לעצמאות.
זהירות: לא כולם פופולריים 😱
1. תחלמו בקטן
כן כן, קראתם נכון. לא כולנו מתורגלים לחלום בגדול. אני מוכן לשים את כל הביטקוין שלא קניתי ב-2012 (טמבל!) שמסתובבים ביננו כאלו שלא חולמים כרגע בכלל ובצדק, לחלום זה דבר מאוד מפחיד.
אם אתם כמוני ומתקשים לגבש חזון ברור, שווה להציב מטרות ברות השגה לחודשיים-שלושה קדימה, לא יותר. הבחינו בין השירותים שאתם יכולים לתת, אלו שאתם רוצים לתת ומה שביניהם. ברגע שההפרדה הזו תהיה ברורה, הדרך לגיבוש החלומות הקטנים שלכם תהיה הרבה יותר קצרה. השלב הבא (אינשאללה) יהיה לחלום בגדול.
מצד שני, גם אם אתם דווקא כן מגובשים וברור לכם איפה תרצו להיות בעוד שנה ושלוש שנים מהיום, פרקו את התכנית שלכם לרבעונית: רשמו מטרות חדשות אחת לשלושה חודשים ובצעו בקרה שאתם אכן בכיוון. זה לא מזיק, נכון?
2. Be Humble
אל תמהרו לחשוב שאתם פאקינג אקספשיונאלס. עם כל הכבוד (ויש המון כבוד!) למאמנות ולמנטורים בטיקטוק, אנחנו עדיין לא על-אנושיים. זה אומר שלרובנו (כנראה) עדיין יש נטייה מייסרת לבזבז זמן, ושייקח לנו הרבה יותר מכמה שעות בודדות להתלבש על נושא, ללמוד אותו לעומק ולהגיע לפריצת דרך ששווה לכתוב עליה קייס סטאדי.
אבל, וזה אבל גדול: עם תחקיר נכון, בקרה עצמית, שיתוף לבטים ותקשורת טובה עם הלקוח – אין סיבה שלא תעשו עבודה שהיא פאקינג אקספשיונל בריבוע – וזה הדבר שהכי חשוב.
קנדריק אמר את זה יותר טוב
3. בנו לעצמכם כוורת
אנחנו עסוקים נונסטופ בחיפוש קדחתני אחריה, אבל האמת היא שמקור ההשראה הגדול ביותר נמצא במפגשים בין-אישיים, מתחת לאף שלנו. בהנחה שהחיים מזמנים לכם לא מעט כאלו, תאמינו בבני אדם, תתעניינו באנשים שמולכם. תקשיבו למה שיש להם להגיד גם אם אתם לא רואים בזה רווח מיידי. אני מבטיח לכם שברגע שתפגינו עניין ותייצרו אינטרקציה חיוביות יהיה לזה ערך גדול מאוד עבורכם.
באופן אישי, אחד מהחוקים הקטנים שעשיתי לעצמי בשנתיים האחרונות הוא להקפיד לשמור על קשר עם חברים ששונים ממני. זה יכול להיות שוני בסטטוס החברתי, בעיסוק ובחשיבה. מעבר לעובדה שזה מרתק, מפרה ומכניס לפרופורציות, זו נותן לי הזדמנות לדבר על עצמי מול 'קהל אוהד' ולשמוע את עצמי בקול: האם אני בכיוון הנכון? איפה אפשר להשתפר?
4. שמרו על הזמן הפנוי שלכם
מכירים את התחושה הזו שתמיד יש משהו חדש ללמוד? עוד סדנא, עוד מישהי לעקוב אחריה, עוד קורס, עוד קייס סטאדי שהתפרסם ממש הרגע ואני חייב לקרוא אותו עכשיו כי הוא דומה באופן מטריד לפרויקט הנוכחי שלי.
באופן מתבקש, פנטזיית הפרילאנס שלי מלווה בהבנה שיהיה עליי להיפרד מלא מעט זמן פנוי.
אז במיוחד לרגעים מייסרים שכאלו, אני מקפיד להזכיר לעצמי שגם לא לעשות כלום אומר לעשות המון. בסופו של יום, כל הקלישאות נכונות: המוח שלנו לא מתוכנת לעבוד 18 שעות ו"לנצל" כל דקה פנויה ביום.
תזכרו שזה לגמרי בסדר "סתם" לקרוא ספר, לצאת לבירה או אפילו להיזרק על הספה ולצפות בקרדשיאנס, בבוזגלוס או ברפאליס מתדיינים על החיים עצמם (לא שאני עושה את זה או משהו, כן?)
5. Get Your Shit Done First
כפרילאנסרים צעירים כולנו סקרנים. בוער בכולנו הרצון לטרוף את העולם ולעשות הכל. האידיאל הזה שהשמיים הם הגבול הוא כנראה ה-סיבה שבחרנו לצאת לדרך הזו מלכתחילה. אבל באותה שידע זה כוח – הוא יכול להיות גם מכשול.
ענו לעצמכם בכנות מה הדבר שאתם עושים הכי טוב ותתמקדו בו בתור התחלה. במקביל, הגדירו לעצמכם זמן מוגדר בקלנדר שבו תרכשו סקילז חדשים. אל תמהרו "לקפוץ" על כל הזדמנות בשם הFOMO. גשו לכל פרויקט מתוך הבנה אובייקטיבית שאתם מסוגלים לעמוד בו.
סבלנות זו מילת המפתח. זה עניין טריקי, מורכב ודורש המון בגרות ליישם את זה, אבל אם תקפידו להזכיר לעצמכם שבסופו של דבר תהפכו לכלבויניקים מפחידים, אין סיבה שזה לא יעבוד.
6. תהיו רגישים
בין אם אתם מתכנתים, מנהלי פרויקט, אנשי מוצר, מעצבים או כותבים – תסכימו איתי שרק על התנהלות מול לקוחות אפשר לכתוב רבבות של פוסטים?
כנותני שירות כולנו נרצה 'להתאבד' על הלקוחות שלנו. נעשה הכל כדי לתת להבהיר שאנחנו אנדר קונטרול ועושים עבודה מקצועית, יסודית ומהירה, גם אם קצת בא לנו להתאבד על אמת באותו הרגע.
הנטייה הזו דוחקת את האנושיות הצידה, גם של הלקוח וגם שלנו, וחבל, כי יכול להיות שרמת רגישות גבוהה וגישה נעימה הם אלו שייצרו לכם את ההזדמנות מלכתחילה.
שתפו (במידה כמובן) את הלקוח במה שעובר עליכם, שמרו על תקשורת פתוחה והציפו את החששות לגבי דד ליינים, איכות העבודה ורעיונות. מידה מסוימת של רגישות בקשר מקצועי יכולה לעשות רק טוב.
7. הסתכלו פנימה
הטיפ הזה, האחרון ברשימה, אמנם לא היה חלק מהמאמר המקורי, אבל בחרתי להכניס אותו כי בעיניי הוא צריך להיות אובייס לכל עצמאי באשר הוא.
אי שם במרץ 2020, בתחילת משבר הקורונה, נסחפתי לשיח בלתי פוסק ברשת של עצמאיים שמנסים 'לעשות מהלימונים לימונדה' (לא סובל את הביטוי הזה).
דפדפתי בין עשרות פוסטים, סרטונים ומדריכים של אנשים מוכשרים שבטוחים שהם פיצחו את הדרך להתמודד עם המשבר. חלקם ביקשו לתת לקולגות בעיטה בתחת ולהסתער על המשימות בכל הכוח, חלקם הטיפו שזה הזמן לשחרר.
לקח לי כמה ימים להבין שאין נוסחה אחת ואין דרך אחת. זה סבבה לקבל השראה מאנשים מוכשרים, אבל אסור לתת להם להכתיב לנו איך להתמודד עם אתגרים.
רוצה לומר: מצאו את הדרך שלכם לעשות דברים. אל תתנו לקולגות עם מעטפת שיווקית נוצצת וארסנל של באזוורדס מפוצצות להאפיל על תחושת הערך העצמי ואל תמהרו להשוות את עצמכם לאחרים.
